"יש לי קול בראש שמבקש שאני אראה לך את הסלאק-ליין מהרגע שהגעת" ייעוץ עסקי, אצלי בחצר. אולי בגלל שהיא מפרדס חנה אבל היא זורמת עם השטויות שלי. אני עולה ומראה לה איפה להחזיק ואיך אני נופלת ומציעה לה גם.
"כדי ללכת על הסלאק-ליין צריך ממש לדמיין את עצמך צועדת עליו, להרגיש את זה קורה. אבל גם בו זמנית להסכים ליפול, להסכים להתלכלך בבוץ". היא מנסה ונופלת ועולה שוב.
"לאף אחד לא אכפת אם תשווקי את הסדנה ואף אחד לא ירשם, אם תעלי פוסט ולא יגיבו. לחבל לא אכפת אם תפלי, הוא רק רוצה שתלכי עליו שוב" היא נופלת, עולה שוב.
"תראי איך הרגליים שלך רועדות למרות שאת יציבה. מכאן זה נראה ממש מסוכן! תראי את עומדת ליפול! מהר!!! תפתחי קמפיין, תבני תכנית עסקית, תעשי את כל הדברים שאומרים לך שצריך, תראי את תיכף תפלי!!!" היא מחייכת. ממשיכה לאזן את עצמה, ממשיכה להחזיק.
"עכשיו תסכימי ליפול" ואז זה התחיל להיות כיף.
Comments