לזהות את ההזדמנות שנכונה לנו: שיחה עם לב קוגן
מה הופך אפשרות להזדמנות ששווה להגיד לה כן? בשיחה עם לב קוגן עלו כמה מצפנים שמושכים אותו לפעול: אנשים שכיף להיות איתם, אפשרות ליצור, תחושה של ייחודיות ומשהו שמעורר בו רצון. לצד אלה דיברנו גם על אגו, פחד, מחיר משפחתי והבחירה לוותר. דרך הסיפורים שלו אפשר להכיר אופן אישי של זיהוי הזדמנויות, וגם לשים לב למה שונה אצלנו.
לבחור איפה להיות מיוחד
לב מתאר רצון להיות בסביבה שבה הייחודיות שלו נראית ומקבלת משמעות. הוא לא מבקש לבטא כל צד שלו בכל מקום: יש סביבות שבהן הוא רוצה להשקיע בנוכחות ובביטוי שלו, ואחרות שבהן הוא לא רואה לכך מקום. בבחירה עם מי לעבוד חשוב לו גם להרגיש חופשי ונקי לצד האנשים המעורבים. ההצעה עצמה אינה כל הסיפור; גם המפגש עם מי שמציע אותה משפיע על הרצון להיכנס אליה.
התנאים שמאפשרים להגיד כן בלי עוד שאלות
כשנשאל מה צריך להיות כלול בהזדמנות כדי שיגיד לה כן בלי להמשיך לברר, לב מתחיל באדם שמולו: מישהו שכיף להיות איתו, גם אם ההיכרות נמשכת רק חצי שעה. הוא רוצה שההזדמנות תעורר אותו ושתהיה בה יצירה. חשוב לו גם להרגיש שזה קורה דווקא לו, ולא לכל אחד אחר, תחושה של אחד מתוך מיליון.
לכך מצטרפת מה שהוא מכנה "מניה גבוהה". כשהוא מנסה להסביר את הביטוי, הוא מעלה את האפשרות שהרבה אחרים היו רוצים בהזדמנות הזאת. הוא עצמו מסייג את ההסבר. מה שמתבהר בשיחה הוא הרצון במשהו שנחווה כנחשק באותו רגע. אלה התנאים שלב מתאר עבור עצמו, לא רשימת תנאים שכל הזדמנות צריכה לעמוד בה.
הזדמנות נחשקת והחיים שמסביבה
הזדמנות שלקח לעצמו הובילה להישאבות לעבודה ולריחוק מהמשפחה ומאשתו. הוא מתאר את הריחוק והלבד כמחיר כבד. בסיפור אחר, על האפשרות לחזור למחנה קיץ, הוא בוחר לוותר על הזדמנות כדי לשמור על הקשר הזוגי. הרצון בהזדמנות מתקיים לצד דברים אחרים שחשובים לו, ולעיתים הבחירה היא דווקא לא לממש אותה.
גם משמעות המילה "מחיר" נשארת פתוחה בינינו. אני רואה בוויתור על האפשרות האחרת חלק מהמחיר של בחירה. לב מבחין בין עלות שמכבידה עליו לבין דבר שמשתלב בחייו בלי להיחוות כמחיר. השיחה אינה מסתיימת בהסכמה על ההגדרה הזאת.
מטבע דמיוני שמגלה העדפה
כשיש שתי אפשרויות טובות, לב מתאר כלי פשוט: להטיל בדמיון מטבע ולבדוק את התגובה הראשונה לתוצאה. שביעות רצון או אכזבה יכולות לחשוף את נטיית הלב האמיתית שלו. המטבע לא נועד למסור את ההחלטה למזל, אלא לעזור להבחין ברצון שכבר נמצא שם.
מה אפשר לקחת מהשיחה?
אצל לב, זיהוי הזדמנות קשור לא רק למה שמוצע לו, אלא גם לאנשים, ליצירה, לייחודיות ולמה שהוא רוצה באותו רגע. תחושת המשיכה היא חלק מהבחירה, אבל לצדה מופיעים גם בירור מניעים, יחסים והיכולת לוותר. זו נקודת מבט אחת בתוך המחקר, שאפשר לפגוש דרך הפרק ולבחון מולה את הדרך שלנו.
שאלות שתוכלו לקחת לזיהוי ההזדמנויות שלכם
מה ההזדמנות הזאת מעוררת בי, ומה בדיוק מושך אותי בה?
איזה חלק בי רוצה אותה: יצירה, קשר, הכרה, פיצוי או רצון להוכיח?
האם זו סביבה שבה הייחודיות שלי מקבלת מקום, ואיך אני מרגיש לצד האנשים האלה?
אם אראה בדמיון שאחת משתי האפשרויות נבחרה, מה תהיה התגובה הראשונה שלי?
מה חשוב לי יותר מההזדמנות הזאת, ועל מה אני עלול לוותר אם אבחר בה?
אם אני תקוע, מהי תנועה קטנה שאוכל לעשות בלי לדרוש ממנה תוצאה גדולה?
השאלות הן עיבוד מתוך השיחה, לא שאלון של לב. אפשר לבחור הזדמנות אחת ולבדוק אילו מהתנאים שהוא תיאר נוגעים גם לנו, ואיזה תנאי חשוב לנו כלל לא הופיע אצלו.


תגובות