חודש ראשון למחקר ההזדמנויות: מה אנחנו כבר מתחילים להבין?

אנחנו לא יכולים ללמוד את מה שאנחנו לא רואים.

אנחנו רואים אנשים אחרים אחרי שהם זיהו הזדמנות: עסק שהקימו, עבודה חדשה, קשר שיצרו, רעיון שהוגשם, חיים ששינו כיוון. הרבה פחות גלויים לנו ההתנהגות ומרחב האפשרויות שהתקיימו רגע לפני כן.

למשל - מה משך את תשומת הלב שלהם? למה הם התעכבו דווקא שם? מה גרם להם לחשוב שדווקא כאן מחכה הזדמנות? ומה מאפשר לאדם אחד לראות אפשרות שאדם אחר היה חולף על פניה?

אלו חלק מהשאלות שאיתן יצאתי לפני חודש למסע מחקר סביב זיהוי הזדמנויות. זה היה חודש משמעותי מאוד שנתמך על ידי הקהילה שמלווה את המחקר. בעזרתה ובעזרת עשרות שמילאו את שאלון המחקר, קיבלתי הצצה לתוך האזור הסמוי שנמצא מאחורי זיהוי הזדמנויות. הקהילה גם העלתה הזדמנויות לאתר המחקר, חיברו אותי אל אנשים שכדאי לי לפגוש, למחקרים רלוונטים, ואל רעיונות ומחשבות שקרובים לעולם התוכן. בתוך כל אלה מתחילות להופיע כמה חתיכות מרתקות של הפאזל.

תודה לכל מי שלוקח חלק. המחקר הזה כבר הרבה פחות שלי והרבה יותר שלנו.

ניסויים בחיים עצמם

איסוף השאלונים ממשיך, ובמקביל אני מתחילה לתכנן את הניסוי הראשון של המחקר.

המטרה היא לקחת שאלה אחת קטנה על זיהוי הזדמנויות, לבודד ככל הניתן משתנה אחד ולבחון אותו בתוך החיים עצמם. ועד כמה שחשבתי שהניסוי יהיה קטן קטנטנן פצפון, לתכנן אותו זה מאודדדד מסובך.

מסתבר שהחיים הם מעבדה די גרועה.

עצם הידיעה שאנחנו משתתפים בניסוי יכולה לשנות את הקשב שלנו. אם נרצה לבדוק, למשל, את הקשר בין תחושה דאגה, לבין מספר ההזדמנויות שאנחנו מצליחים לראות, עלינו להגדיר איך מודדים דאגה, איך מייצרים תנאים שאפשר להשוות ביניהם ומה בדיוק נחשב "הזדמנות". אז אני לומדת כמה קשה לבודד משתנה אחד בתוך החיים עצמם. זה האתגר שלקחתי על עצמי עם המחקר הזה - לבנות ניסויים מספיק פשוטים כדי שאנשים יוכלו לבצע אותם תוך כדי היום-יום, אך לצד זאת יהיו מספיק מבוקרים כדי שהמידע שנאסוף מהם יוכל ללמד אותנו משהו.

הלכתי לחפש אתונות

עוד כיוון שהעסיק אותי החודש הוא סרנדיפיטי.

זו מילה שהגיעה שוב ושוב מהקהילה. אנשים תייגו, הפנו וחיברו אותי לסרנדיפיטי עד שלא נותרה לי ברירה והלכתי לחקור. אני מכירה את המושג הזה שנים, אבל אף פעם לא הצלחתי ממש לתפוס אותו. הוא חמקמק כזה. ואז, באופן סרנדיפיטי למדי, פגשתי אדם שהציע לי לחשוב עליו דרך הסיפור המקראי על שאול: הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה.

וסוף סוף האסימון נפל.

יצאתי לחפש דבר אחד, אך בדרך פגשתי משהו אחר שהתברר כבעל ערך.

סרנדיפיטי מזמינה אותנו לתרגל סקרנות במרחב של unknown unknowns - הדברים שאנחנו עדיין לא יודעים שאנחנו לא יודעים. האפשרויות שעוד לא נכנסו למפה שלנו ולכן אנחנו גם לא יכולים לחפש אותן באופן ישיר. זה תרגול חשוב מאוד לזיהוי הזדמנויות.

אבל הזדמנויות מכסות מרחב גדול יותר.

יש הזדמנויות שאנחנו מחפשים במודע. יש הזדמנויות שמופיעות מתוך צורך. יש אפשרויות שנמצאות ממש מתחת לאף שלנו, ב־plain sight, ומסיבות שונות אנחנו פשוט לא מצליחים לראות אותן. כנראה שחלק מהיכולת לזהות הזדמנויות קשור ליכולת להישאר מספיק פתוחים כדי שמשהו שלא חיפשנו יוכל להיכנס לשדה.

ובמקביל, אנחנו צריכים ללמוד לראות טוב יותר גם את מה שכבר נמצא בתוכו.

מחקר ההזדמנויות כבר משפיע על המציאות

ובתוך כל זה המחקר מתחיל לשנות גם אותי. אני יוזמת פחות ומקשיבה יותר. מתבוננת בתנועות שכבר מתרחשות ומנסה להבין לאיזו מהן, מתי ואיך כדאי להגיב. ב־9 בספטמבר מגיעה ההזדמנות הראשונה לקחת את הידע שהתחיל להיאסף כאן ולהחזיר אותו לקהילה ואל הקהל הרחב.

הוזמנתי להעביר לקהילת איך בעסקים הרצאה אינטראקטיבית בנושא זיהוי הזדמנויות ושחרור דרקונים. זו תהיה עבורי גם הזדמנות ראשונה לעצור אחרי חודש של חקירה, לאסוף את מה שאני מתחילה להבין על קשב, פחד, סקרנות, גמישות ומשחקיות, ולהפוך אותו למשהו שאפשר להתנסות בו.

ותודה לאל על דד־ליינים שמכריחים אותנו להוריד ידע לקרקע :)

ההרצאה תתקיים ב־9.9 בשעה 20:00, פתוחה לקהל וללא תשלום. כאן נרשמים

אני עדיין לא יודעת לאן המחקר הזה הולך. אבל אני רואה הרבה יותר ממה שראיתי לפני חודש.

וזה סימן טוב! סוף אוגוסט שמח לכולנו.