להכנס למוד משחק - Play Mode

העיסוק המרכזי שלי היום הוא יצירת משחקים. ככל שאני צוללת לתוך פורמטים חדשים של משחק אני מזהה כמה עקרונות שחוזרים על עצמם:



  1. כשאנחנו משחקים אנחנו מפחיתים חשיבות עצמית האגו תופס פחות מקום, כשלון הופך לפחות דרמתי, הזהות שלנו הרבה פחות מוגדרת על ידי הפעולות שלנו

  2. פחדים פחות מנהלים אותנו במוד משחק משחק נתפס כסימולציה ולא כמו החיים עצמם. הוא מאפשר מרחב בטוח לפעול נגד הטיעונים של הפחדים הכי גדולים שלנו והישר לכיוון הרצונות שלנו

  3. משחק הוא כל מסגרת שנגדיר ככזו הוא לא צריך קלפים, לוח או קוביות. הוא גם לא צריך להיראות כמו משחק שפגשנו בעבר. משחק הוא כל מסגרת מחשבתית שמוגדרת ככזו

  4. מוד משחק הוא לא משימתי כאן מגיע ההבדל בין Play ל-Game. השני הוא הוא מערכת מוגדרת של חוקים ומטרות, הוא יכול לכלול היררכיה ותחרותיות. מוד משחק הוא לא כזה. הוא יותר מזכיר מוד מחקר, שמאפשר דגימה וספיגה של כמות גדולה של ידע בזמן קצר. כמו גורי אריות שמשחקים כדי ללמוד איך להיות טורפים חזקים יותר. המשימה המחקרית נמצאת שם אבל לא בצורה ישירה.

  5. התוצרים שלנו במוד משחק משמעותית טובים יותר הנה כמה דוגמאות שבחנתי: תוצרים יצירתיים, עבודת התפתחות פנימית, התמודדות עם תחושות קשות ואירועים מכאיבים, תקשורת בין בני אדם, מינוף משאבים, הנעה לפעולה, יציאה מאזור נוחות, התמודדות עם פחדים. אנחנו מגיעים פחות דרוכים ויותר גמישים מחשבתית ומאפשרים לתוצרים טובים יותר לצאת מאיתנו ולפעול לטובתנו.

  6. משחק מחזיר אותנו לסמכות פנימית כל שחקן משחק אחרת. אין דרך שבה נכון או צריך לפעול. יש רק את הדרך שלך. אנחנו יכולים ללמוד מצורות משחק של אחרים אבל האחריות על הפעולות היא שלנו בלבד. יש בזה משהו משחרר מאוד שמאפשר לנו להתבונן על עצמנו בתוך המשחק וללמוד הרבה עלינו.

  7. במשחק אנחנו יכולים להביא חלקים חדשים בנו אנחנו יכולים להיות נועזים, שובבים, מוזרים, נקמניים, מסכנים, מגלומניים ועוד. הם מוציאים את הילדים שבנו, שלא עסוקים באיך נכון או לא נכון לנהוג. הם מאפשרים לדרקונים מתוקים בתוכנו להרים את הראש וללקק שפתיים. לשם אני מכוונת, שם נמצא העניין שלי.

אני מזמינה אתכם לחפש ולהתבונן על המקומות בו מוד משחק מופעל בחייכם, ועל המקומות בהם הייתם רוצים אותו יותר