top of page

כבר הבנתי הכול, וזה לא זז: למה מודעות לא תמיד משחררת פחד

יש ניסוי פסיכולוגי מפורסם שבו ביקשו מאנשים להחזיק את היד בתוך מים קרים מאוד.

לפני הניסוי הסבירו להם בדיוק מה הולך לקרות:

כמה זמן זה ייקח, מה הם ירגישו, איך הגוף יגיב ולמה, ואיך זה עובד במוח. זה הולך לכאוב, ככה אמרו להם

הם הבינו הכול.


כשהיד נכנסה למים, זה באמת כאב.


אבל אז עשו שינוי קטן:

במקום להסביר, הזמינו אותם לשחק עם התחושה.

לשים לב לגלי הכאב.

לבדוק איפה זה חד ואיפה זה מתעמעם.

לנשום לתוך זה בלי לנסות להחזיר מעמד.


ואז משהו קרה

הכאב לא נעלם אבל היחס אליו השתנה.


הרבה אנשים שמגיעים אלי נמצאים בדיוק שם.

הם כבר הבינו הכול. הם הלכו לסדנאות ורטריטים, הלכו לטיפולים ואפילו למדו איך לטפל באחרים.


הם יודעים להסביר מאיפה מגיע הכאב, למה הוא שם, ואיך זה קשור לילדות, להורים, למבנה האישיות.

אבל הם עדיין תקועים. הכאב לא מניח.

לפעמים הם חושבים שהם לא בסדר. שהם לא למדו מספיק או לא חכמים מספיק כדי להבין.


והאמת היא שיש משהו אחד שמאוד קשה להם להבין.

יש שלב שבו הבנה מפסיקה להיות הכלי הנכון.

את מנגנוני ההגנה של המערכת העצבית שלנו לא מעניין אם הבנו. הם רק רוצים שנרגיש בטוחים.

הם מחכים שהעצבים שלנו יסמנו להם שאפשר לנוח.

וכשאנחנו ממשיכים לנסות להבין, מלחיצים את עצמנו כדי לסחוט עוד תובנה - הם רק נכנסים לאקסטרה מגננה.


האמת היא שהפחדים המופעלים על המערכת העצבית לא שומעים לקול ההגיון שאנחנו מנסים לייצר עבורם.

יש טריק עוצמתי הרבה יותר, שבא להם הפוך על הפוך. הוא נקרא משחק.


זה לא משחק של צחוקים ושעשוע. זה משחק של להוריד את הגננות רק קצת, מספיק כדי שנוכל לראות משהו חדש בתוך הלופ שנתקענו בו. זה מתחיל בהכרה שיש לופ ואנחנו לא מתקדמים בו. אם הגעתם לתובנה הזו תדעו שאתם כבר מאוד מתקדמים במשחק.


משחק מעורר בנו תנועה, סקרנות, נוכחות, הסכמה להרגיש בלי יעד.

שם דברים מתחילים לזוז.

בדיוק בקצב שהגוף מוכן לו.


אם בא לכם לפגוש את המערכת העצבית שלכם בצורה חדשה אתם מוזמנים לכתוב לי. יש כבר כל כך הרבה דרכים - בקליניקה, בסדנאות, ספר וצ'אט בוט, מפגשי משחק - רק תבקשו.


ולמי שמעניין אותו הצד המחקרי:

הניסוי שתיארתי בתחילת הפוסט נשען על גוף רחב של מחקרים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח, וביניהם מחקרי Cold Pressor Test

פרוטוקול ניסויי שבודק כיצד אנשים חווים כאב פיזי, ואיך תשומת לב, קשב ויחס פנימי משנים את החוויה.


המחקרים האלו מראים שוב ושוב: ידע והסבר לא בהכרח מפחיתים כאב או פחד, אבל שינוי היחס והנוכחות כן משנה את האופן שבו אנחנו חווים אותם.

מי שרוצה להעמיק, אפשר לחפש: Cold Pressor Test pain perception או attention and pain modulation.

תגובות


bottom of page